אני יושבת פה, כרוכה סביב כוס הקפה שלי, ממלמלת בזעם כמו מטורפת ברחוב שמחפשת יונים להאכיל...
ואלה הזוטות שמפילות אותי, זו הבעיה.
את הכדורים הרגילים אני כבר יודעת איך לג'גל באוויר (לא באמת, יש לי קואורדינציה של גפילטע פיש), אבל אז אני מגלה שלמרות שנרדמתי באיזה 8 בלילה וישנתי יחסית רצוף עד 5 וקצת, ישנתי רק 55 דקות שינה עמוקה. פאקינג 55 דקות. כ-10%. כאילו, אפילו פאקינג לישון אני לא מצליחה לעשות כמו שצריך, וזה אמור להיות ה-א' ב' של ה-ג' ד'!
והמייל מלא במיילים של הבוסית (ירדנו מהדרמה הראשונית של 'מפוצץ', כי זה אפילו לא היו עשרות), אני בשלבי סיום של פרויקט ענק שהדוסית לא השלימה לפני שיצאה לחופשת הלידה, וכבר הבוסית מטביעה אותי בעוד דברים אחרים. החיים נמשכים, יש עבודה לעשות ואני מחפה עד שהבאה תגיע - שגיליתי שיהיה רק עוד כחודשיים. עכשיו, חודשיים זה לא עניין גדול. באמת. אבל שוב, אלה הדברים הקטנים שמצליחים לחדור את השיריון.
והבית מסריח, מסריח, כי הצלחתי להשיג לבחור גראס רפואי אחרי ההתפרקות שבוע שעבר במשרד - לא מהבוסית - אז שתי סיגריות וכבר פחות משבוע והוא הספיק לחסל את שתיהן וזה עוזר, אז סבבה, נחמד, אבל הבית מסריח והנה חיסלת את מה שעזר אז מה נעשה עכשיו, ומה פתאום אתה שואל בקבוצה המשפחתית שלך אם למישהו שם יש גישה לגראס (היחידה שענתה זה אמא שלו...) ובעלי הבית רוצים עוד תיקון קטן בחוזה ותדירות גבוהה יותר לביקורי מתווך, וישנתי רק 55 דקות שינה עמוקה, לעזאזזזזזללללללל!!!!!!!!!!!!
(אבל ביום שישי התכרבלתי עם שני האחיינים כשראו טלוויזיה, ואז כשחזרתי לסלון כדי שההורים לא ישבו לבד - למרות שהבחור דאג לכך, אבל עדיין לא נעים - אז אחד מהאחיינים עקב אחרי ונשאר להתכרבל איתי שם, למרות שהיה משעמם להחריד)
ואלה הזוטות שמפילות אותי, זו הבעיה.
את הכדורים הרגילים אני כבר יודעת איך לג'גל באוויר (לא באמת, יש לי קואורדינציה של גפילטע פיש), אבל אז אני מגלה שלמרות שנרדמתי באיזה 8 בלילה וישנתי יחסית רצוף עד 5 וקצת, ישנתי רק 55 דקות שינה עמוקה. פאקינג 55 דקות. כ-10%. כאילו, אפילו פאקינג לישון אני לא מצליחה לעשות כמו שצריך, וזה אמור להיות ה-א' ב' של ה-ג' ד'!
והמייל מלא במיילים של הבוסית (ירדנו מהדרמה הראשונית של 'מפוצץ', כי זה אפילו לא היו עשרות), אני בשלבי סיום של פרויקט ענק שהדוסית לא השלימה לפני שיצאה לחופשת הלידה, וכבר הבוסית מטביעה אותי בעוד דברים אחרים. החיים נמשכים, יש עבודה לעשות ואני מחפה עד שהבאה תגיע - שגיליתי שיהיה רק עוד כחודשיים. עכשיו, חודשיים זה לא עניין גדול. באמת. אבל שוב, אלה הדברים הקטנים שמצליחים לחדור את השיריון.
והבית מסריח, מסריח, כי הצלחתי להשיג לבחור גראס רפואי אחרי ההתפרקות שבוע שעבר במשרד - לא מהבוסית - אז שתי סיגריות וכבר פחות משבוע והוא הספיק לחסל את שתיהן וזה עוזר, אז סבבה, נחמד, אבל הבית מסריח והנה חיסלת את מה שעזר אז מה נעשה עכשיו, ומה פתאום אתה שואל בקבוצה המשפחתית שלך אם למישהו שם יש גישה לגראס (היחידה שענתה זה אמא שלו...) ובעלי הבית רוצים עוד תיקון קטן בחוזה ותדירות גבוהה יותר לביקורי מתווך, וישנתי רק 55 דקות שינה עמוקה, לעזאזזזזזללללללל!!!!!!!!!!!!
(אבל ביום שישי התכרבלתי עם שני האחיינים כשראו טלוויזיה, ואז כשחזרתי לסלון כדי שההורים לא ישבו לבד - למרות שהבחור דאג לכך, אבל עדיין לא נעים - אז אחד מהאחיינים עקב אחרי ונשאר להתכרבל איתי שם, למרות שהיה משעמם להחריד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה