מנסה לעשות סדר בבלגן

יש לי המון מחשבות תועות בראש, אני מרגישה כמו סצנה ב'אלמנט החמישי' שיש מכוניות נוסעות בכל מיני גבהים שונים. או כמו יצור בפרוגר, תלוי מאיזה עידן מסתכלים על זה.

בכל מקרה, מבולגן שם. אני רוצה לדלות פיסות של מחשבות כדי לגעת בדברים שבאמת מציקים לי, בין אם הם מהותיים או לא.

• אני לא ישנה טוב. יש לי שעון שעוקב אחר צעדים ואיכות שינה ולמרות שהוא מוכיח את עצמו לא אמין מבחינת איכות השינה - מחשיב לי 'זמן שינה' כשאני קמה לשירותים, לדוגמא - הוא נותן אינדיקציה שמחוזקת על ידי הגוף שלי שלפיה אני מתקשה להיכנס לשינה עמוקה. גם אם אני מגיעה למס' השעות הכלליות המומלצות - בין 7-9 - איכות השנה נותרת מתחת לשעתיים, והיא הרי אמורה להיות כרבע מזן השינה, סה"כ. אני עייפה. הלילה לקחתי 0.5 מ"ג קלונקס והשגתי בתמורה 8 שעות שינה וכשליש מזמן השינה, שינה עמוקה. לא פתרון ארוך טווח, אבל בתקווה יעשה אותי יותר ידידותית לסביבה.
• אני נורא עצבנית. בשבוע האחרון קיבלתי מחזור, ואני על גלולות אז זה לא שיש כאן אמלנט מפתיע או משהו בנוסח, אבל מסתבר ששכחתי גלולה במהלך החודש הקודם. אל תדאגו, היתרון של חרדות, עניינים בריאותיים ותהיות לגבי העתיד לא מעוררים את הליבידו. אבל זה לא אופייני לי לשכוח, יש תזכורת קבועה בפלאפון ומודעות גבוהה לשעונים. המחזור גם נמשך יותר לאחר שכבר חזרתי לחפיסה הבאה, אבל הודות למפלצת הספגטי המעופפת, כנראה מסתיים היום, אז זה לא עזר לטמפרמנט הזועם.
• הטמפרמנט הזועם נתקבל בכמה תאקלים עם הבוסית. לא משהו אגרסיבי על יתר המידה, אבל אכן מצאתי את עצמי ממלמלת מתחת לשפם הרבה יותר מהרגיל, ומכיוון שאף פעם לא הייתי הכי עדינה שאפשר, היא שמה לב וניסתה לדבר איתי על זה. בלי להיכנס לפרטים, היה שילוב של נסיבות שהלכו והדגישו את ראיית המנהרות שלה, או לחילופין את הכיסוי שיש לה על העיניים כך שהיא רואה מה שלחלוטין מלפניה ומאבדת לגמרי את מה שמסביב, שבמקרה הזה הוא אנשים והעובדים שלה (לא ספציפית אני). וזה מאוד הכעיס אותי. אבל נשמתי עמוק והזכרתי לעצמי שלרוב כוונותיה חיוביות ואני צריכה זמן להירגע. אין נזק כאן, שמרתי על הפה הגדול שלי, הכל בסדר. לגבי הדבר הבאמת משמעותי, הערתי לה והיא לקחה ללב, וזה היה חשוב. לגבי השאר, אף אחד לא מושלם ואני צריכה לאמן את הסבלנות שלי. כרגיל.
• אין חדש לגבי הגיסה. בארוחה אתמול היא שוב לא הייתה. כשאמא שלי דחפה בעדינות לכיוון עם אחי הוא מלמל שהיא צריכה זמן להירגע. הודעתי כבר להורים שלא נגיע לארוחה הבאה, שנגיע יום למחרת כדי להעביר להם את הכלבה לקראת הנסיעה. ולשם שינוי, אמא שלי קיבלה את זה בשלוות נפש מפתיעה שאני באמת אסירת תודה לגביה.
• מנושא לנושא באותו נושא, יש מישהו שעובדת במשרד מולי מחטיבה אחרת שדווקא לא מסכימה עם רוב התגובות שקיבלתי ומרגישה שאני צריכה להתנצל בפני גיסתי ושפגעתי בה, ושלא יפה, ושאם היא הייתה כועסת על אחת מהגיסות שלה ואותה הגיסה לא הייתה עושה שום דבר בנושא, היא הייתה עוד יותר נפגעת. וכאמור, זה פורט לי על הרבה מיתרים כי עדיין לא נעים לי ואני עדיין מרגישה אשמה, אם כי התגובות שלכן עזרו, ועדיין - אולי באמת אני צריכה להתנצל? אולי זה עלי וזו כאן בדיוק הנקודה שאני יכולה להתבדל משאר הנשים במשפחה שלי, ולהוכיח איזושהי ענווה, שכל כך חשובה לי?
• אז הבוסית שלי, אחרי הרבה מאמץ וויכוחים מצדה ומשיכה בחוטים במקומות שונים, ובהמשך לאיזה מאבק טריטוריאלי מגוחך, הצליחה להעביר את אותה העובדת למקום אחר, כדי לתת את המשרד שלה למישהי מהחטיבה שלנו. אז זה מעצבן כי היא סוג של חברה וזה מתסכל כי זה עוד שינוי וזה כואב כי אנחנו רק מספרים ואפשר להקפיץ אותנו ימינו ושמאלה לפי רצונות אחרים... אבל זה לא באמת כזה עניין גדול, וכשהיא מדברת איתי על גיסתי אני רוצה לצרוח ולבכות ולכעוס על עצמי ולהכניס למישהו מכות, אז אולי זה בעצם לטובה.
  
  נראה לי שפלטתי את הנקודות העיקריות לכרגע. עכשיו אני מרגישה יותר טוב. תודה.