הבחור עובר היום קולונוסקפיה.
אני חשה צורך לומר זאת משום שזה מרגיש כמו משהו לא מנומס לומר, ולכן בעבודה הייתי צריכה לדלג מסביב לעניין באלגנטיות ('בדיקה רפואית שדורשת מלווה') כדי להתריע שאיאלץ לצאת מוקדם מישיבה. כמה אלגנטי מצדנו.
אז הוא לחלוטין בתוך הנושא בימים האחרונים, מסונדל למזונות מסוימים החל מיום א' ומתלונן שקר לו ואין לו אנרגיה והוא תכף מתייבש. שלשום הבאתי גלידה ושוקולד כדי לוודא שתהיה אנרגיה. אתמול עבר לצום ושתיית שקיק בטעם תפוזים, במראה מיץ אשכוליות, אז הבאתי שני בקבוקי מים בטעמים. היקום שלי הוא הישבן של אישי.
ברמה הרצינית של העניין, אזכיר שהיה משהו עם אבא שלו לפני כמה שנים שהתגלה כשפיר, ועכשיו גילו לאחיו כדור גולף (שנראה שפיר, אבל טרם הוכרז סופית) אז רופא הישבנים האדיב הציע שכל גברי המשפחה ילכו להדלקת נרות.
יטריד אתכם אם אומר שזה הצד החיובי של הדברים? אין ספק שזה הצד המשעשע, בגישה שלי.
אחי הבכור שלח לי אתמול הודעה אם היינו אצל ההורים שלי בשישי. לאחר קבלת אישור, ביקש לדעת מה המועד הבא שנהיה, למטרות סנכרון.
אותה המישהי בעבודה שמייעצת בדעה מנוגדת לרוב מי שאני מכירה, הציעה (עוד לפני קבלת ההודעה) שאפנה לאחי ואדבר אתו. שקלתי את זה, אבל מנגד, גם ההורים וגם הבחור - שמכירים את המעורבים - מייעצים לי לא לעשות כלום, ואני נוטה לקבל את דעתם בעיקר כי הרפלקס שלי הוא נורא 'לצאת בסדר' עם כולם, ואני מודעת לכך שעם גיסתי זה לא דווקא הפתרון הנכון. אם כי אין ספק שעד כה זה עבד כי יכולתי לראות את האחיינים שלי... כאמור, הוויקנד הבא יהיה מעניין. או מלא חרדות. אולי אפילו יכלול פיצוץ גרעיני עסיסי. אין, יהיו צחוקים.
אני חשה צורך לומר זאת משום שזה מרגיש כמו משהו לא מנומס לומר, ולכן בעבודה הייתי צריכה לדלג מסביב לעניין באלגנטיות ('בדיקה רפואית שדורשת מלווה') כדי להתריע שאיאלץ לצאת מוקדם מישיבה. כמה אלגנטי מצדנו.
אז הוא לחלוטין בתוך הנושא בימים האחרונים, מסונדל למזונות מסוימים החל מיום א' ומתלונן שקר לו ואין לו אנרגיה והוא תכף מתייבש. שלשום הבאתי גלידה ושוקולד כדי לוודא שתהיה אנרגיה. אתמול עבר לצום ושתיית שקיק בטעם תפוזים, במראה מיץ אשכוליות, אז הבאתי שני בקבוקי מים בטעמים. היקום שלי הוא הישבן של אישי.
ברמה הרצינית של העניין, אזכיר שהיה משהו עם אבא שלו לפני כמה שנים שהתגלה כשפיר, ועכשיו גילו לאחיו כדור גולף (שנראה שפיר, אבל טרם הוכרז סופית) אז רופא הישבנים האדיב הציע שכל גברי המשפחה ילכו להדלקת נרות.
יטריד אתכם אם אומר שזה הצד החיובי של הדברים? אין ספק שזה הצד המשעשע, בגישה שלי.
אחי הבכור שלח לי אתמול הודעה אם היינו אצל ההורים שלי בשישי. לאחר קבלת אישור, ביקש לדעת מה המועד הבא שנהיה, למטרות סנכרון.
אותה המישהי בעבודה שמייעצת בדעה מנוגדת לרוב מי שאני מכירה, הציעה (עוד לפני קבלת ההודעה) שאפנה לאחי ואדבר אתו. שקלתי את זה, אבל מנגד, גם ההורים וגם הבחור - שמכירים את המעורבים - מייעצים לי לא לעשות כלום, ואני נוטה לקבל את דעתם בעיקר כי הרפלקס שלי הוא נורא 'לצאת בסדר' עם כולם, ואני מודעת לכך שעם גיסתי זה לא דווקא הפתרון הנכון. אם כי אין ספק שעד כה זה עבד כי יכולתי לראות את האחיינים שלי... כאמור, הוויקנד הבא יהיה מעניין. או מלא חרדות. אולי אפילו יכלול פיצוץ גרעיני עסיסי. אין, יהיו צחוקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה