אני רוצה לכתוב לכם, אבל לא רוצה פוסט מלא יבבות ויללות.
וממש לא רוצה עצות וטיפים, כי רוב הסיכויים הם שעם ה-overthinking שלי, כבר מצאתי כל פתרון אפשר ושקלתי אותו ושום דבר לא מוצא חן בעיני.
אני מרירה, ועייפה, ועצבנית. ובמחזור, שזה קצת חוזר על כל ההצהרה הקודמת.
אני בהתנגשות תמידית בין התחושה שאני לבד ולא רוצה להיות לבד, לבין כשאני עם חברות ורק רוצה לחזור הביתה או מתכתבת עם חברה ב-WhatsApp כדי להחליט אם לשלוח לבן זוג סלסלת פירות, ומכך שאני מבקשת פסיקה של כן או לא, זה נכנס לעצות לחיי הנישואין של "דברי איתו".
שזה מובן מאליו ויקרה בקרוב, כשיתאפשר, כשהוא לא היה בכאבים/חולה/כועס עלי ועושה ברוגז.
ושיהיה ברור, לא לגמרי ברור לי איזה אופציה מתקיימת עכשיו.
היתרון הוא שלפני שהעליתי את המינון של האנטי דכאוניים אז החרדה מכאלה מצבים הייתה ממש אוכלת אותי. ועכשיו אני עדיין חרדה אבל זה ממש לא ברמות ההן. אני יכולה לנשום בין לבין ואני לא מרגישה את ה-full on panic mode. לא אכנס לשירותים ואבכה עכשיו, כמו פעם. גם זה היה קורה.
ואני לא בדיוק יכולה לכתוב מה קורה אתו כי זה לא שלי לכתוב, אבל זה מאוד משפיע עלי. ואתמול אמרתי שהוא לא חווה את זה לבד, שהוא בשותפות. ואני נותרת להתלבט בעקבות המענה שלו אם זה רק שהוא מרגיש לא טוב, בדיכאון, מיואש, או גם נעלב/כועס כי וואלה, בימים האחרונים אני באמת לא נחמדה.
אני מרירה וכועסת ומרגישה שאני עושה ג'אגלינג של כל הכדורים באוויר והוא יכול להישען ולהתאפס ולהחלים. אבל זה חוזר על עצמו המון. ובסדר, הבנאדם לא בריא. אבל וואלה, אני עובדת ומטיילת עם הכלב ומנקה ושוטפת ומסדרת, וכשאני מתלוננת אני מקבלת גלגול עיניים ותלונות שאני לחוצה מדי ושלא הכל צריך להיות פרפקט, ולמרות שזה נכון לחלוטין, זה לא אומר שהפשרה צריכה תמיד להגיע ממני. שכרגע זה מרגיש ככה, למרות שזה בטח לא המצב תמיד. ולאמא שלו הוא עונה שהוא בדכאון ואני צריכה לתחקר אותו?! לאמא שלו!!!! ואט דה ליבינג פאק?!
אז שלחתי לו סלסלת פירות היום. לא ענה להודעה, לא ענה לטלפון. ישן? כועס? שלחתי, לאחר התלבטות. יגיע בין 16:00-19:00 כי אני לא יודעת מתי הוא יהיה ער, ועדיף שאהיה בבית. אני תמיד קונה דברים לאנשים אחרים כשאני מרגישה חרא.
ובכן, סו מאץ' פור פוסט מלא יבבות וקיטורים.
בבקשה אל תתנו עצות בסגנון 'תדברי איתו'. יא ווילי. זה יקרה, מבטיחה. במהרה, אם הוא לא בברוגז.
וממש לא רוצה עצות וטיפים, כי רוב הסיכויים הם שעם ה-overthinking שלי, כבר מצאתי כל פתרון אפשר ושקלתי אותו ושום דבר לא מוצא חן בעיני.
אני מרירה, ועייפה, ועצבנית. ובמחזור, שזה קצת חוזר על כל ההצהרה הקודמת.
אני בהתנגשות תמידית בין התחושה שאני לבד ולא רוצה להיות לבד, לבין כשאני עם חברות ורק רוצה לחזור הביתה או מתכתבת עם חברה ב-WhatsApp כדי להחליט אם לשלוח לבן זוג סלסלת פירות, ומכך שאני מבקשת פסיקה של כן או לא, זה נכנס לעצות לחיי הנישואין של "דברי איתו".
שזה מובן מאליו ויקרה בקרוב, כשיתאפשר, כשהוא לא היה בכאבים/חולה/כועס עלי ועושה ברוגז.
ושיהיה ברור, לא לגמרי ברור לי איזה אופציה מתקיימת עכשיו.
היתרון הוא שלפני שהעליתי את המינון של האנטי דכאוניים אז החרדה מכאלה מצבים הייתה ממש אוכלת אותי. ועכשיו אני עדיין חרדה אבל זה ממש לא ברמות ההן. אני יכולה לנשום בין לבין ואני לא מרגישה את ה-full on panic mode. לא אכנס לשירותים ואבכה עכשיו, כמו פעם. גם זה היה קורה.
ואני לא בדיוק יכולה לכתוב מה קורה אתו כי זה לא שלי לכתוב, אבל זה מאוד משפיע עלי. ואתמול אמרתי שהוא לא חווה את זה לבד, שהוא בשותפות. ואני נותרת להתלבט בעקבות המענה שלו אם זה רק שהוא מרגיש לא טוב, בדיכאון, מיואש, או גם נעלב/כועס כי וואלה, בימים האחרונים אני באמת לא נחמדה.
אני מרירה וכועסת ומרגישה שאני עושה ג'אגלינג של כל הכדורים באוויר והוא יכול להישען ולהתאפס ולהחלים. אבל זה חוזר על עצמו המון. ובסדר, הבנאדם לא בריא. אבל וואלה, אני עובדת ומטיילת עם הכלב ומנקה ושוטפת ומסדרת, וכשאני מתלוננת אני מקבלת גלגול עיניים ותלונות שאני לחוצה מדי ושלא הכל צריך להיות פרפקט, ולמרות שזה נכון לחלוטין, זה לא אומר שהפשרה צריכה תמיד להגיע ממני. שכרגע זה מרגיש ככה, למרות שזה בטח לא המצב תמיד. ולאמא שלו הוא עונה שהוא בדכאון ואני צריכה לתחקר אותו?! לאמא שלו!!!! ואט דה ליבינג פאק?!
אז שלחתי לו סלסלת פירות היום. לא ענה להודעה, לא ענה לטלפון. ישן? כועס? שלחתי, לאחר התלבטות. יגיע בין 16:00-19:00 כי אני לא יודעת מתי הוא יהיה ער, ועדיף שאהיה בבית. אני תמיד קונה דברים לאנשים אחרים כשאני מרגישה חרא.
ובכן, סו מאץ' פור פוסט מלא יבבות וקיטורים.
בבקשה אל תתנו עצות בסגנון 'תדברי איתו'. יא ווילי. זה יקרה, מבטיחה. במהרה, אם הוא לא בברוגז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה