אז סיימתי את "אלינור אוליפנט בסדר גמור" או "אלינור אוליפנט ממש בסדר", או איך שלא החליטו לתרגם אותו. אני די אובססיבית לגבי סירוב לקרוא תרגומים, מה גם שספרים באנגלית הרבה יותר קל להשיג און-ליין, אז אני בעיקר קוראת באנגלית.
הספר עצמו מקסים. אלינור אוליפנט, גיבורת הסיפור, בת 30. היא אאוטסיידרית מהעולם כולו, עובדת במשרד של עיצוב גרפי אבל אחראית על החשבונות, לא מדברת עם אף אחד, לא מבינה את העולם הסובב אותה והקשר העיקרי שלה הוא עם העציץ שנמצא איתה מילדות. ושיחות עם אמא שלה, כל יום רביעי. וכמו תמיד, קורה משהו, ואז קורה עוד משהו, ואנחנו נכנסים לעולמה בדיוק בזמן שהיא מתחילה לצאת מהקונכיה שלה.
מאוד נהניתי מהקריאה. תהיתי לעצמי כמה אמורים להזדהות עם הדמות, בגלל שהיו הרבה רגעים שהיא מספרת על מצב כלשהו, והקורא ללא ספר אמור להבין שיש איזה social cue שהגיבורה מפספסת. היא לא מבינה למה להגיע באיחור אם הזמינו אותך ל-8. היא רואה גבר ברחוב נופל ומניחה מיידית שהוא שיכור. היא הולכת להופעה כי היא זכתה בכרטיסים וחושבת שזה הדבר הנאות לעשות. יש כל כך הרבה לפרק בספר הזה. אבל בשורה התחתונה, כל כך נהניתי מהדמות והמסע שלה, ממה שהיא עוברת ואיך שהיא מנסה להיפתח ולנסות ולהעז, וכן, אולי גם היה לי נחמד לראות שהיא כמוני, יושבת ושופטת את כל העולם מאחורי החומה שלה ועדיין מצליחה למצוא אנשים נחמדים וחמים, וסיבות להוריד קצת את האבנים.
בכל מקרה, קצת משונה לשבת להזדהות עם דמות שחלק ניכר מהקריאה מקפצץ בין התהיה אם היא ככה בגלל אוטיזם כלשהו או בגלל ההיסטוריה שלה, על רקע נפשי...
אני עובדת קשה כדי לא לספיילר אז אשאיר אתכם עם הערה קטנה, שהיא לא ספוילר ישיר אבל מרמז, ומתקשר לתהיה אחרת שלי - אני לא יודעת אם ה'הפתעה' / 'הפתעות' בסיפור אמורות להפתיע. לא היה משהו שלא ראיתי מגיע כבר כמה עשרות עמודים לפני כן, אבל זה לא גורע מאיכות הספר והנאת הקריאה. אני בספק שאני פשוט סופר חדת אבחנה, למרות שאכן תהיתי בנושא על בסיס ספרים וסרטים שונים, אבל זה היה די צפוי. ובכל זאת, מהנה ומרתק.
ממליצה בחום.
בינתיים, וללא קשר, התחלתי להסתובב עם הקקה הזה ->
. בשנתיים-שלוש האחרונות זה היה פעם בשנה או שנתיים, אבל נראה לי שהפעם האחרונה הייתה לא מזמן... מתחיל לי כאב במרפק ימין וכשאני מסובבת אותו, אני רואה כוכבים. אז אני שוב עם הסד, אבל הפעם הייתי טיפה יותר אחראית וגם קבעתי תור לאורתופד לעוד כשבועיים-שלושה. נברר אם זה סתם דלקת בגיד שחוזרת או שיש משהו יותר רציני (קרפל טאנל עוברת בתורשה?). בסדר. לפחות אני נראית קשוחה.
. בשנתיים-שלוש האחרונות זה היה פעם בשנה או שנתיים, אבל נראה לי שהפעם האחרונה הייתה לא מזמן... מתחיל לי כאב במרפק ימין וכשאני מסובבת אותו, אני רואה כוכבים. אז אני שוב עם הסד, אבל הפעם הייתי טיפה יותר אחראית וגם קבעתי תור לאורתופד לעוד כשבועיים-שלושה. נברר אם זה סתם דלקת בגיד שחוזרת או שיש משהו יותר רציני (קרפל טאנל עוברת בתורשה?). בסדר. לפחות אני נראית קשוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה