לסופרמן היו סוגים שונים של קריפטונייט שהיו גורמים לנזקים שונים (לפחות לפי הסדרה הטיפשית בשנות ה-90).
הירוק היה עושה אותו פגיע, חלש מאוד כך שניתן להרוג אותו.
האדום היה מכניס אותו לסוג של סטלה, מצב רוח מצוין ואדיש לכל דבר ולא אכפת לו מכלום.
אז, לפי הדברים האלה, אני מסיקה שאבא שלי הוא הקריפטונייט שלי. הוא עושה אותי פגיעה, חלשה, מבוהלת, ונכונה לעשות שטויות.
הוא נתן לי צ'ק בשביל המחשב, כן? והשורה התחתונה הייתה שסכום עד 2,200 ש"ח הוא יוכל לרשום לעסק ולהוריד את המע"מ ממנו (אם יש כאן מישהו ממס הכנסה, נא להפסיק לקרוא). אז, מכיוון שאמרתי לו שמחשב עולה 1,000-2,000 ש"ח, לא היה לי נעים לקחת יותר מזה, ולכן תכננתי לכתוב את הצ'ק על 2,200 ש"ח לעצמי, והשאר אני אשלם, וכך אני יוצאת בסדר איתו וגם בסדר מבחינת עצמי.
כאן, נכנסים לשתי בעיות.
1. רק בבוקר אחרי, כשפתחתי את הצ'ק וראיתי שהוא אפילו לא מילא נמען, נפל לי האסימון שכוונתו הייתה שאני אשלם עם הצ'ק שלו, משמע כנראה שהוא צריך לשלם בעצמו בשביל שהוא יוכל לדווח על הקנייה.
2. כשהמחשבה הזו מבעבעת במוחי ובגופי, מילאתי את הצ'ק ובאתי להפקיד באפליקציה, ואז היא אומרת לצלם את גב הצ'ק עם חתימה, ואני, שהייתי כל כך מבוהלת מכך שיש כאן פוטנציאל לכעס וטעות, ושיצאתי פשוט סתומה, אמרתי לעצמי "אבל היי, הוא לא חתם על גב הצ'ק", ואז שלחתי לו את החשבונית שקיבלתי ואמרתי לו שלא חתם ושנדבר בשישי.
וכל זה ישב ובעבע ובעבע, ובערב ניסיתי להתקשר אליהם כדי שיצעק עלי אבל הם לא ענו, ורק הבוקר, בעודי הולכת את ה-2.5 ק"מ הרגילים שלי, פתאום נופל לי האסימון בצלצול מהדהד, שהחתימה בגב הצ'ק כלל לא קשורה אליו, וצריכה להיות של המפקיד.
אז יצאתי סתומה משני הצדדים. התקשרתי לבית בבוקר והוא כבר יצא, וכשסיפרתי לאמא שלי היא אמרה שהיא אכן חושבת שהכוונה הייתה שאשלם עם הצ'ק שלו, אבל שאין לי מה לדאוג כי *עלי* הוא לא מתעצבן בכזו מהירות, *עליה* כן, אבל *עלי* לא. מילותיה שלה, כן?
שלחתי לו מייל תיקון וביקשתי שלא יכעס. ואני יושבת פה ומרגישה רע, ממש פיזית רע, כי יצאתי מטומטמת מולו בשני אפיקים שונים, כי גבר פצפון בן 75 משפיע עלי ככה, וכי לא חשוב כמה אני מרגישה שאני מתקדמת ועושה בחיים שלי, אני כאילו עדיין 'מסונדלת' ע"י דברים שונים, כמו אם אבא יכעס והקושי במימון פאקינג לפטופ.
פאקינג קריפטונייט.
הירוק היה עושה אותו פגיע, חלש מאוד כך שניתן להרוג אותו.
האדום היה מכניס אותו לסוג של סטלה, מצב רוח מצוין ואדיש לכל דבר ולא אכפת לו מכלום.
אז, לפי הדברים האלה, אני מסיקה שאבא שלי הוא הקריפטונייט שלי. הוא עושה אותי פגיעה, חלשה, מבוהלת, ונכונה לעשות שטויות.
הוא נתן לי צ'ק בשביל המחשב, כן? והשורה התחתונה הייתה שסכום עד 2,200 ש"ח הוא יוכל לרשום לעסק ולהוריד את המע"מ ממנו (אם יש כאן מישהו ממס הכנסה, נא להפסיק לקרוא). אז, מכיוון שאמרתי לו שמחשב עולה 1,000-2,000 ש"ח, לא היה לי נעים לקחת יותר מזה, ולכן תכננתי לכתוב את הצ'ק על 2,200 ש"ח לעצמי, והשאר אני אשלם, וכך אני יוצאת בסדר איתו וגם בסדר מבחינת עצמי.
כאן, נכנסים לשתי בעיות.
1. רק בבוקר אחרי, כשפתחתי את הצ'ק וראיתי שהוא אפילו לא מילא נמען, נפל לי האסימון שכוונתו הייתה שאני אשלם עם הצ'ק שלו, משמע כנראה שהוא צריך לשלם בעצמו בשביל שהוא יוכל לדווח על הקנייה.
2. כשהמחשבה הזו מבעבעת במוחי ובגופי, מילאתי את הצ'ק ובאתי להפקיד באפליקציה, ואז היא אומרת לצלם את גב הצ'ק עם חתימה, ואני, שהייתי כל כך מבוהלת מכך שיש כאן פוטנציאל לכעס וטעות, ושיצאתי פשוט סתומה, אמרתי לעצמי "אבל היי, הוא לא חתם על גב הצ'ק", ואז שלחתי לו את החשבונית שקיבלתי ואמרתי לו שלא חתם ושנדבר בשישי.
וכל זה ישב ובעבע ובעבע, ובערב ניסיתי להתקשר אליהם כדי שיצעק עלי אבל הם לא ענו, ורק הבוקר, בעודי הולכת את ה-2.5 ק"מ הרגילים שלי, פתאום נופל לי האסימון בצלצול מהדהד, שהחתימה בגב הצ'ק כלל לא קשורה אליו, וצריכה להיות של המפקיד.
אז יצאתי סתומה משני הצדדים. התקשרתי לבית בבוקר והוא כבר יצא, וכשסיפרתי לאמא שלי היא אמרה שהיא אכן חושבת שהכוונה הייתה שאשלם עם הצ'ק שלו, אבל שאין לי מה לדאוג כי *עלי* הוא לא מתעצבן בכזו מהירות, *עליה* כן, אבל *עלי* לא. מילותיה שלה, כן?
שלחתי לו מייל תיקון וביקשתי שלא יכעס. ואני יושבת פה ומרגישה רע, ממש פיזית רע, כי יצאתי מטומטמת מולו בשני אפיקים שונים, כי גבר פצפון בן 75 משפיע עלי ככה, וכי לא חשוב כמה אני מרגישה שאני מתקדמת ועושה בחיים שלי, אני כאילו עדיין 'מסונדלת' ע"י דברים שונים, כמו אם אבא יכעס והקושי במימון פאקינג לפטופ.
פאקינג קריפטונייט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה