*הבוסית בחופשה בשלושת הימים האחרונים. זה מאפשר לבוס להיכנס עוד עמוק יותר לנבכי ה'שנים ספורות לפני הפנסיה'. אל תבינו אותי לא נכון, אני מאוד מחבבת אותו והוא בנאדם מקסים. אבל הוא כל כך zoned out כרגע, שבערך כל שיחה שניה שלנו היא אני מסבירה לו משהו 3-4 פעמים.
ע"ע למה אם יש קובץ מודבק בקובץ WORD הוא לא יעבור חלק למייל, זכויות שלנו במשא"ב, הוא שואל משהו על גבי מייל שרובו מלבד המשפט האחרון מסביר את בדיוק הדבר שהוא שואל...
היעדר הבוסית יוצא בתזמון עם היעדר ישיבות שצריך להתכונן אליהן, ולכן יש לי מעט עד כלום עבודה. אז אין לי בעיה שהבוס מתעסק עם דברים אחרים ומעביר לי, באמת. ושלשום ואתמול התמודדתי עם זה יפה. היום אני כבר מטפסת על הקירות.
*היה פרסום ב-ynet אתמול לגבי חשוד שנעצר בחקירת אונס ורצח מלפני 26 שנים. יכולות טכנולוגיות שלא היו קיימות אז, וחוקרים שלא ויתרו ועשו בדיקות באיזה הוסטל שבו גר חשוד... מדהים. כמובן שהמחשבה הראשונה שלי הייתה שאם מדובר כאן ב-26 שנים, ובמקרה של סבא שלי זה 'רק' 25 שנים, אז ממש יש צ'אנס. אבל אצל סבא אין דנ"א, רק טביעות אצבע, ובכלל לא בטוח שהבנאדם נמצא בצד הזה של הקו הירוק.
**אז דיברתי עם אמא שלי והיא מעלה את הנושא, ואני מיד מתחילה לדבר על סבא שלי והיא מדברת על כך שהיא זוכרת את החקירה, ואיך שמעה על זה מבעלה של מטפלת לשעבר של האחים שלי, ואני צריכה להסיט את הגה השיחה באגרסיביות לגרום לה להבין שאני שואלת אם אבא שלי דיבר עם החוקרים ברצח של אביו מאז. שוב עמדתי בדיוק על הסף בין להתחרפן מרמת האטימות שלה לבין להתפעל מזה.
**בטוויסט יפה, ולדעתי ממש לא מכוון או מניפולטיבי, הגענו לכך שאני חושבת להציע לאחים לארגן להורים מתנת יום נישואין (49) של לילה או שניים במלון מפואר, מהאלה שיש בריכה אישית לחדר. בהתגלגלות שיחה מהמלון ההוא שהייתי בו, היא אומרת 'חשבתי על מלון בדרום' שאמנם מאוד יקר אבל יש חדרים עם בריכות פרטיות, והיא חשבה על זה בגלל שיש לו מעצור בראש לגבי להתחיל להוריד את כל הציוד שיש לו על הגוף כדי שיוכל להיכנס למים. יש לו ברכון לכל רגל, כדי שהברך לא תינעל והוא יצנח. אז היא חשבה על המלון ועל הבריכה הפרטית, שלא יהיה אף אחד והוא יוכל לשחות בשקט, ולא יהיה לו לא נעים ואף אחד לא יראה אותו.
אני יושבת עם המחשבה הזו ומרגישה אותה עושה לי חור בחזה.
ע"ע למה אם יש קובץ מודבק בקובץ WORD הוא לא יעבור חלק למייל, זכויות שלנו במשא"ב, הוא שואל משהו על גבי מייל שרובו מלבד המשפט האחרון מסביר את בדיוק הדבר שהוא שואל...
היעדר הבוסית יוצא בתזמון עם היעדר ישיבות שצריך להתכונן אליהן, ולכן יש לי מעט עד כלום עבודה. אז אין לי בעיה שהבוס מתעסק עם דברים אחרים ומעביר לי, באמת. ושלשום ואתמול התמודדתי עם זה יפה. היום אני כבר מטפסת על הקירות.
*היה פרסום ב-ynet אתמול לגבי חשוד שנעצר בחקירת אונס ורצח מלפני 26 שנים. יכולות טכנולוגיות שלא היו קיימות אז, וחוקרים שלא ויתרו ועשו בדיקות באיזה הוסטל שבו גר חשוד... מדהים. כמובן שהמחשבה הראשונה שלי הייתה שאם מדובר כאן ב-26 שנים, ובמקרה של סבא שלי זה 'רק' 25 שנים, אז ממש יש צ'אנס. אבל אצל סבא אין דנ"א, רק טביעות אצבע, ובכלל לא בטוח שהבנאדם נמצא בצד הזה של הקו הירוק.
**אז דיברתי עם אמא שלי והיא מעלה את הנושא, ואני מיד מתחילה לדבר על סבא שלי והיא מדברת על כך שהיא זוכרת את החקירה, ואיך שמעה על זה מבעלה של מטפלת לשעבר של האחים שלי, ואני צריכה להסיט את הגה השיחה באגרסיביות לגרום לה להבין שאני שואלת אם אבא שלי דיבר עם החוקרים ברצח של אביו מאז. שוב עמדתי בדיוק על הסף בין להתחרפן מרמת האטימות שלה לבין להתפעל מזה.
**בטוויסט יפה, ולדעתי ממש לא מכוון או מניפולטיבי, הגענו לכך שאני חושבת להציע לאחים לארגן להורים מתנת יום נישואין (49) של לילה או שניים במלון מפואר, מהאלה שיש בריכה אישית לחדר. בהתגלגלות שיחה מהמלון ההוא שהייתי בו, היא אומרת 'חשבתי על מלון בדרום' שאמנם מאוד יקר אבל יש חדרים עם בריכות פרטיות, והיא חשבה על זה בגלל שיש לו מעצור בראש לגבי להתחיל להוריד את כל הציוד שיש לו על הגוף כדי שיוכל להיכנס למים. יש לו ברכון לכל רגל, כדי שהברך לא תינעל והוא יצנח. אז היא חשבה על המלון ועל הבריכה הפרטית, שלא יהיה אף אחד והוא יוכל לשחות בשקט, ולא יהיה לו לא נעים ואף אחד לא יראה אותו.
אני יושבת עם המחשבה הזו ומרגישה אותה עושה לי חור בחזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה