אם תשאלו, אני אשקר.
במקרה הטוב אני פשוט מהנהנת ומעבירה נושא.
במקרה היותר גרוע, אם השאלה יותר מדויקת או השואל גורם עם סמכות, אשקר בעדינות.

מה כבר אני יכולה להגיד.

"המצב ממש חרא, תודה רבה. כן, לא, הוא בכאבים נון-סטופ, גם לא ישן כמעט או בכלל אז הכאבים שכתוצאה מחוסר השינה לא עוזרים. כן, ברור שהוא בדיכאון. אה, הטיפול שהוא התחיל? הסשן הראשון היה סתם, השני היה כאבי תופת, השלישי היה בסדר גמור והרביעי בוטל בגלל הרופאה. ביטול שני, אגב, אז זה גם מאוד מעודד. והוא בינתיים בכאבים כבר... אני חושבת שאנחנו על שבועיים ברציפות, אולי? לא יודעת. מרגיש כמו שנים. אז כן. כאילו, אני חושבת על התעברות וקניית בדיקות ביוץ כדי לנסות, והוא בכאבי תופת ואתמול מסמס לי שהוא כבר חושב להרוג את עצמו. אז אין ספק שהמצב הזוגי שלנו סבבה, נמצאים באותו עמוד וכל זה.

כן. כאילו, הייתי מוחמאת מכל הקטע שהוא גם רוצה שאני אמצא מישהו נורמלי שיכול לתת לי חיים טובים יותר, אבל בוא, זה הכל מרחמים עצמיים, כן? אני לא באמת חושבת שאני במשוואה, מלבד כפונקציה של צד אחד שלו לגרום לצד השני שלו להרגיש ממש רע.

אז זה חרא. אבל בוא נהיה אופטימים, אולי יום אחד ימציאו מכונה שתוכל להעביר את הכאב ואז אני אקח חצי ונוכל להיות לגמרי מאוזנים בתחושת החרא.

בסדר, נו, קנינו דירה, ותהיה משכנתא סבירה, אז טכנית המצב יותר טוב מרוב תושבי המדינה. כן. היה נחמד אם שנינו לא היינו מרגישים פשוט אומללים ועלובים לצד זה, אבל היי, מה אפשר לעשות. 

אז איך אצלך?"