תכף יש יום הולדת.
הרשו לי להסביר את הלך הרוח שלי:
מישהו בעבודה שמעה שיש לי יום הולדת אוטוטו ואותי נאנחת בהתאם.
כששאלה למה, השבתי לה שזה קצת פתט אבל איכשהו ביום ההולדת מצפים לקצת יותר יחס חם, השקעה, משהו, ואיכשהו תמיד יוצא שביום הזה אני מתאכזבת יותר בגדול.
והיא שאלה אם בן הזוג לא משפר את המצב, ואני השבתי שהוא חלק מהחיים שלי רק בשנים המעטות האחרונות, ואילו אני הספקתי להתאכזב כמה וכמה פעמים בעבר.
שנה שעברה הוא היה בכאבים, אז הוא תלה לי כמה בלונים על חוט. אני חושבת שהוא קשר גם בלון לכלבה.
והשנה הוא היה בכאבים בשבועיים - שלושה האחרונים, והמצב במגמת שיפור ביומיים האחרונים, אבל היה ריב לפני כן ויש רמת רגישות גבוהה בשני הצדדים, אני לא יודעת איך להגיד ומה לעשות עם התחושה שאולי אני פשוט לא רוצה לחגוג איתו כרגע. אולי אני פשוט מרגישה שאין לי יותר מדי לחגוג כרגע.
לפני הריב באמת רציתי לחגוג. חשבתי על עצמי שמגיע לי לחגוג את עצמי, שאני מרגישה שאני מתמודדת עם דברים יותר טוב. לא התפרקתי בברוגז הנוכחי שלו. בעזרת הכדורים אני מוצאת יותר ויותר כוח. יותר שלווה. אפילו שראיתי את הפניקה והרגשתי את הגלים מנסים להטביע אותי, נשמתי עמוק והתרחקתי מקצה הבור, פעם אחר פעם, ולא התפרקתי. ומגיע לי לחגוג את זה, באמת.
אבל בסדר, בשביל זה לא צריך יום מסוים.
אחגוג את עצמי מתישהו.
צום קל לכל הצמות, או שלפחות הצום ילך כמו שאתן רוצות, ואם אתן רוצות לכפר על משהו אז תסבלו עד כמה שנראה לכן הולם.
הרשו לי להסביר את הלך הרוח שלי:
מישהו בעבודה שמעה שיש לי יום הולדת אוטוטו ואותי נאנחת בהתאם.
כששאלה למה, השבתי לה שזה קצת פתט אבל איכשהו ביום ההולדת מצפים לקצת יותר יחס חם, השקעה, משהו, ואיכשהו תמיד יוצא שביום הזה אני מתאכזבת יותר בגדול.
והיא שאלה אם בן הזוג לא משפר את המצב, ואני השבתי שהוא חלק מהחיים שלי רק בשנים המעטות האחרונות, ואילו אני הספקתי להתאכזב כמה וכמה פעמים בעבר.
שנה שעברה הוא היה בכאבים, אז הוא תלה לי כמה בלונים על חוט. אני חושבת שהוא קשר גם בלון לכלבה.
והשנה הוא היה בכאבים בשבועיים - שלושה האחרונים, והמצב במגמת שיפור ביומיים האחרונים, אבל היה ריב לפני כן ויש רמת רגישות גבוהה בשני הצדדים, אני לא יודעת איך להגיד ומה לעשות עם התחושה שאולי אני פשוט לא רוצה לחגוג איתו כרגע. אולי אני פשוט מרגישה שאין לי יותר מדי לחגוג כרגע.
לפני הריב באמת רציתי לחגוג. חשבתי על עצמי שמגיע לי לחגוג את עצמי, שאני מרגישה שאני מתמודדת עם דברים יותר טוב. לא התפרקתי בברוגז הנוכחי שלו. בעזרת הכדורים אני מוצאת יותר ויותר כוח. יותר שלווה. אפילו שראיתי את הפניקה והרגשתי את הגלים מנסים להטביע אותי, נשמתי עמוק והתרחקתי מקצה הבור, פעם אחר פעם, ולא התפרקתי. ומגיע לי לחגוג את זה, באמת.
אבל בסדר, בשביל זה לא צריך יום מסוים.
אחגוג את עצמי מתישהו.
צום קל לכל הצמות, או שלפחות הצום ילך כמו שאתן רוצות, ואם אתן רוצות לכפר על משהו אז תסבלו עד כמה שנראה לכן הולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה