הרעיון נלקח מכאן. כן, אני קצת מאחרת את המועד אבל הדברים נכנסים לי למייל ואני רואה רעיון שתופס אותי וקובעת שעוד נדבר...
אז הסתכלתי הבוקר והחלטתי לכתוב לאקס.
אגב, קראתי הפרדה יפה בין אקס לאקס מיתולוגי,שם הופכים את הקשר למשהו הרבה מעבר למשהו שהיה, ולכן האקס הוא בהחלט רק האקס, שהיה בחיי בין 2012-2015.
אז מה נשמע, יא זבל?
סתם סתם, שוברת את הקרח. מה העניינים, ר'? מה שלום אמא שלך? ואחותך? מדי פעם היא שולחת לי ברכת יום הולדת בפייסבוק ותמונות של הקטנים שלה. אני מדמיינת אותה אמא בדיוק כמו האמא שלך, לא משנה ההבדל של חצי מטר בין שתיהן. כמה שאמא שלך בטח מאושרת מכל הנכדים האלה. כי לך יש בת, הרי. מעניין מה קורה עם האחים שלך.
כן, ברור שאני יודעת עליה. לא, לא פרסמת בפייסבוק, או לפחות זה נעול בפני אנשים שלא חברים שלך - ואני *ממש* לא חברה שלך. אבל אם באמת רוצים, מספיק לראות מי הגיבה על התמונה האחרונה שהעלית לפני שנעלת, ואז פיזוז קל לפרופיל שלה - והופה. ואצלה שום דבר לא נעול, הרי. אתה באמת צריך להגיד לה שזה לא הכי בטוח. ניחא האומנות שלה, אבל תמונות של הקטנה, עדכונים, זה סיכון סייבר לא קטן.
אם להיות כנה, וזה הרי מכתב שממילא לא יגיע אליך אף פעם, שמחתי לראות שאני רזה יותר. היית מצפה שזה דווקא יכאיב לי, שאחת מהסיבות שנפרדנו הייתה כי לא נמשכת אלי יותר והנה אתה עם מישהי הרבה יותר מלאה. אולי הסברתי לעצמי שזה הטיפוס שלך.
בכל מקרה, מהקיר שלה אני לומדת שממש פרחת בשנים האחרונות. אתה בלהקה, אומנויות לחימה, ילדה שאמא שלה איתה רוב הזמן. אני תוהה למה לא עשיתם את החיבור בפייסבוק לגבי הסוגיות. למה לא התחתנתם.
בעיקר אני תוהה למה ניסית לחזור אלי. זה טיפשי כנראה, אבל כל כך הייתי רוצה לדעת מה עמד מאחורי ההחלטה הסתומה ההיא לשלוח לי הודעה באמצע הלילה - הרי דברים כאלה תמיד נעשים במחשכים - ודווקא אז, ממש אחרי הדייט הראשון עם בן הזוג. איך קורים כאלה דברים. מה חשבת שיקרה? הרי נפרדנו כי אתה לא רצית להתקדם, כי אתה לא נמשכת, בגללך, הרי. אז מה השתנה? איך רצית שנהיה משפחה? מה עבר לך בראש? זו הייתה רק פאניקה? והאם בשלב זה חשבת על הזחיחות שהפגנת בבוקר שעזבתי? כמעט שמח שמצאת דרך החוצה בלי לצאת "הרע", כביכול. מלבד הזמן ששרפת לי, כמובן. בעטת בעצמך קצת? ממש יהיה לי נחמד לשמוע שבעטת בעצמך.
חשוב לי שתדע, מכל הלב, שאני מתחרטת שלא עזבתי מוקדם יותר. שאני מתחרטת שלא עזבתי בלילה ההוא כשגילית שאתה כותב לידידה בפייסבוק שאתה מרגיש לכוד. כמה אני לא מעריכה את עצמי כדי להישאר בקשר עם מישהו שכותב כאלה דברים. אבל העיקר שעזבתי. הדברים הלכו לאן שהיה צריך, ובשנה האחרונה זכיתי לאוצר הכי גדול בחיים שלי, ואני שמחה שאין לה שום קשר אליך.
אז בשורה התחתונה, אני כנראה מודה לך שהיית פחדן. ונוזפת בך שלא יכולת לשמור את זה לעצמך וניסית לחזור אלי חודש וחצי אחרי הפרידה. שלא לדבר על כמה עלוב יצאת לגבי הכלבה. אז... תודה שאתה לא בחיים שלי יותר. מקווה שאתה מתחרט על איך שהתייחסת אלי. מקווה שאתה מתייחס לנוכחית יותר טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה